<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער כ"ד</h1>
<h2>דף כד.</h2>
מה שאדם מוכר חפץ שאינו בפני הלוקח בשעת המכר והתנה עליו בשם ולא הזכיר לא מדה ולא שעור וזה אחד משלשה דברים שהזכרנו בשער שעל גבי זה וכגון שהתנה המוכר ללוקח בית אני מוכר לך סתם ונותן לו בית שם בית עליו שהוא יותר פחות וגרוע שבבתי' הגיעו ואין יכול הלוקח לערער עליו וכן נמי כל הדומה לזה כגון שאמר מכרתי לך פרדס ולא הזכיר לא מדה ולא שעור ונותן לו פחות וגרוע שבפרדסים הגיעו ואין יכול לערער בכך כדגר' [ב"מ ק"ד ע"א, ב"ב ז' ע"א] בית כור עפר אני מוכר לך אף על פי שאין אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי בית כור, כרם אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי כרמא, פרדס אני מוכר לך אף על פי שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי פרדס. ותדע דהיכא שאמר לו ארצות אני מוכר לך היכא שהוא מלשון עברי אין לו ללוקח אלא שתים דמיעוט ארצות שתים, אבל אם יש לשונות כגון לשון ערבי שאין נופל כללו של דבר על פחות משלשה הולכים אחר כל לשון ולשון ועושין כפי הלשון שמכר לו. ואם אמר לו הריני מוכר לך כל ארצות שיש לי נכנס בכלל המכר כל ארצות שיש לו שהן ראויות ליזרע לבר בוסתאני והפרדסים והכרמים שהן כלן לנטיעה שאין נכנסות תחת זה השם, אבל אם קרא אותה בשם שהכל נכנס בו בין הראוי לזריעה בין הראוי לנטיעה הרי נכנסו אף הבוסתנים והפרדסים והכרמים לבר העבדים והבתים שלא נכנסו באותו מכר ואם אמר לו נכסי נכנס במכר אף הבתים והעבדים כדגר' [ב"ב ס"א ע"ב] פשיטא אמר ליה ארעתא מיעוט ארצות שתים ואי אמר ליה כל ארעתן דאית לי זבן כל ארעתן לבר מבוסתאני ופרדסי ואי אמר ליה זיהראי אפילו בוסתאני ופרדסי לבר מבתי ועבדי ואי אמר ליה ונכסיי אפילו בתי ועבדי.
אבל מי שאמר לחברו מוכר אני לך כל נכסים שיש לי תדע שיש חילוק בין מי שאמר כל למי שלא אמר כל והוא חלוק ידוע למי שלא אמר כל ואמר נכסי נכנס תחת אותו מכר כל קרקע שיש לו והעבדים והבתים וכמו שפיר', ולא הזכירו בגמרא כשאמרו אפילו עבדי ובתי לא אמרו שם מטלטלי אבל כשאמר כל נכסי נכנס תחת אותו מכר כל ממון שיש לו בין ממקרקעי בין ממטלטלי והכספי והכל ואפילו ספרי תורה כדגר' [ק"נ ע"ב] עבדא אקרי נכסי דתנן הכותב נכסיו (לבנו) [לעבדו] יצא בן חורין, וארעא אקרי נכסי כדתנן נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, גלימא אקרי נכסי ומטלטלי אקרי נכסי דתנן ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה, בהמה אקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיתה בהם בהמה ראויה לגבי מזבח וכו', עופות אקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיתה בהם נכסים הראויין לגבי מזבח יינות ושמנים ועופות וכן כל שאר דברים, ואפילו תפילין אקרי נכסי כדגר' [ב"ב קנ"א ע"א, ערכין כ"ד ע"א] ההוא גברא דזבינינהו לנכסי' אתא לקמיה דרב יימר אמר להו סליקו ליה תפילין מאי קמ"ל מתנית' היא המקדיש נכסיו מעלין לו תפילין מהו דתימא התם הוא דסבר מצוה קא עבידנא אבל לענין זביני מצוה דגופיה לא מזבין איניש קמ"ל. ומה שאמרנו אף הספרים נכנסו במכר תדע שלא נכנסו במכר אלא היכא שמכר לצורך אותן דברים שפי' [בשער התשיעי] כגון לישא אשה וללמוד תורה אבל לשאר דברים כיון שאסור הוא מכירתו לא נכנסו הספרים באותו מכר. ולענין מתנות נשאלה שאלה אם יכנס ס"ת במתנה ועלתה בתיקו כדגר' [ב"ב שם] אבעיא להו ס"ת מי איקרי נכסי או לא דכיון דלא מזדבן ואסור לזבוני לא נכסי הוא או דלמא כיון דשריא לזבוני ללמוד תורה ולישא אשה אקרי נכסי תיקו. והיכא שמוכר מטלטלים הרי יש חילוק בין מי שאמר מטלטלי לבין מי שאמר כל מטלטלת ולבין שאמר כל דמטלטלי כדגר' [שם ק"נ ע"ב] לענין המתנות, אמר מטלטלי לפלניא כל מאני תשמישתיה לבר מחיטי ושערי, כל מטלטלי אפי' חטי ושערי אפילו ריחיים העליונה לבר מריחיים התחתונה, אמר כל דמטלטל אפילו ריחיים התחתונה. ותדע דמי שמוכר כל נכסיו כי האי גונא אין ללוקח לא בכסות אשתו ובניו ולא במה שלקח להם לשמן ואפילו שהכלים חדשים ולא בכל מה שצבע לשמן כדגר' [ב"ק ק"ב ע"ב, ערכין כ"ד ע"א] המקדיש אחד המקדיש ואחד המעריך אין לו לא בכסות אשה ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבעו לשמן ולא בסנדלי' חדשים שלקחן לשמן.
והיכא שמוכר בית או שדה ויש למוכר שני בתים ושניהם נקראים על שם כינוי אחד כדגר' [ב"ב ס"א ע"ב] ההוא דאמר ליה לחבריה ארעא דבי חייא מזבינא לך הויאן תרתי ארעתא דמקרין דבי חייא אמר רב אשי ארעא אמר ליה ארעתא לא א"ל. אבל מי שמוכר קרקעות שיש לו ואותן קרקעות היו לאיש פלוני ונקראות של פלוני היו ואמר ליה המוכר קרקעות שהיו לפלוני אני מוכר לך ויש לו למוכר קרקע אחד לבר מאותו קרקע והיא נמי קרויה על שם אותו פלוני וטוען המוכר ואומר קרקע זו לא היה לפלוני קורין אותה בני אדם קרקע של פלוני שלא כדין, תדע דכלן הם ללוקח ואפילו אותו קרקע כיון שהוא נקרא על שם פלוני אלא אם יביא המוכר ראיה בעדים שלא היה אותו קרקע לפלוני אלא שהשם נקרא עליו שלא כדין כדגר' [שם ל' ע"א] ההוא דאמר ליה לחבריה נכסי דבי סיסין מזבנינא לך הוה ההוא ארעא דהוה מקריא דבי בר סיסין אמר ליה האי לאו ארעתא דבי בר סיסין הוא ואקרויי הוא דמיקריא דבי בר סיסין אתא לקמיה דרב נחמן אוקמה בידא דלוקח ואמר ליה למוכר אייתי ראיה דלאו דבי סיסין. ותדע שיש חילוק בין מי שאמר לחבירו הריני מוכר לך בית בין מי שאמר לו הריני מוכר לך מקום לבנות שם בית דאלו מי שאמר הריני מוכר לך בית אין לו ללוקח אלא פחות שבבתים ובלבד שיהא שם בית עליו אבל מי שמכר מקום לבנות שם בית יש ללוקח עליו מקום שיש ברחבו ארבע אמות ויהא בארכו שש אמות. ומי שאמר מקום לבנות בו בית גדול אני מוכר לך צריך שיהא מקום רוחב שש אמות באורך שמונה, ומי שאמר מקום לבנות לו טרקלין קטן צריך שיתן לו מקום שיהא בו עשר על עשר, ואם אמר מקום לטרקלין גדול צריך שיתן לו שנים עשר אמות על שנים עשר אמות כדגר' [שם צ"ח ע"ב] המוכר מקום לחברו לבנות לו בית וכן המקבל מקום מחברו לבנות לו בית חתנות לבנו או בית ארמלות לבתו עושה ד' אמות על שש דברי ר' עקיבא ר' ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר עושה ד"א על שש, בית גדול שש על שמונה, טרקלין עשר על עשר רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וראיה לדבר בבנין ההיכל, וקנטירי שתים עשרה על שתים עשרה ומאי קנטירי תרבץ אפדני. ולענין המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר גרסינן [שם ק' ע"ב] וכן המקבל מחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ד"א על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין, הכוכין ארכן ד"א ורומן ששה ורחבן ששה טפחים. ג' מכאן וג' מכאן ושנים כנגדן אחד מן הימין וא' מן השמאל. ולענין המוכר מקום לאמה בית השלחין שהוא להשקאת זרעים או לאמה בית הקילים שהוא להוצאת מים בעלמא גר' [שם צ"ט ע"ב] אמר רב יהודה אמר שמואל אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן שתי אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן אגפיה, אמה בית הקילים אני מוכר לך נותן אמה אחת לתוכה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן אגפיה.
ומי שאמר לחברו הריני מוכר לך ארעא ודקלי צריך שיתן לו ארעא שיהא בה שני דקלים ואם אין לו הדקלים יקנם לו במקום אחר כדגר' [שם ס"ט ע"ב] ארעא ודקלי אי אית בה דקלי יהיב ליה תרין דקלי, אית בה ומשעבדי פריק ליה תרין דקלי, לית בה דקלי זבין ליה תרין דקלי. אם אמר הריני מוכר ארעא ודקלי ואין לו קרקע שיש בו דקלים הרי המכר בטל כדגר' [שם] ארעא ודקלי אי אית בה דקלי זביניה זביני ואי לא מקח טעות הוא דעבד ביה וזו שפי' היכא שהזכיר הדקלים בפי' להיות במכר הקרקע, אבל אם הוציא המכר בלשון שיראה ממנו שלא רצה לומר כי אם הראויה ליטע בה דקלים לא נתבטל המכר ואין על המוכר לתת לו דקלים כדגר' ארעא בי דקלי דחזיא לדקלי קאמר ליה וכל אלו השעורים שפירשנו במכירת הקרקעות. אבל במכירת המטלטלים מאיזה מין שימכור מן המטלטלי אין עליו להביא כי אם בפחות שבכלים ובלבד שיקרא אותו השם מאותו המין שהתנה לו, אבל אין עליו אותו השם שאותו שהתנה עליו אין ללוקח ליטול אותו וכגון שאמר לו קורת בית הבד אני מוכר לך אם הביא קורה מתוקנת בזמן שהיא ראויה לקורת בית הבד וקורין אותה בשם שהיא קורת בית הבד יש על הלוקח ליטלה, אבל אם אין עליה שם בקורת בית הבד אין לו ללוקח ליטלה כדגר' [נדרים כ"ה ע"א] אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד ומקשינן בגמרא ולא והא ההוא דהוה בשני דשבור מלכא ורמו ליה תליסר אדרית' דתבנא ובלע יתהון אמר שמואל בטרוף כלהו נחשים מטרף טריפן גבו טרוף קאמרינן מאי נפקא מינה וליתני גבו טרוף מלתא אגב אורחיה קמ"ל למקח ולממכר לומר המוכר קורת בית הבד לחברו אם גבו טרוף אין אי לא לא.
